כשאני קוראת שירים - הם מצטיירים בראשי, המילים מצלצלות
באוזני,
כשאני שומעת מילים - הן זורמות בי, מטופפות להן בתוך ורידי,
כאשר אני בוהה בציורים - מקצבם הכה אישי - סוחף אותי בנשימה
אחת.
האומנות היא שפה פשוטה,
מצטלצלת לי בראש, מבלבלת את חושיי,
מתסכלת אותי.
כשאני עומדת מול הבד הריק -
שאריות הצבע מרוחות מכל עבר, בגדי מוכתמים ונדמה כי החלל כולו
נצבע.
אך הבד - נותר ריק.
כשאני מנסה להתבטא במילים -
גוססת תוך איבוד הדיו - דף אחר דף, מרוקנת מחברות שורה כשדפיהן
נתלשים מעומס היצירה.
אך נדמה לי כי בלידת כל מילה - אני מוחקת עוד עמוד של מלל
בדפיי.
האומנות בשפה פשוטה,
מפעימה את חושי,
מכווצת לי את קנה הנשימה,
מתסכלת אותי,
חונקת את נשמתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.