פותחת רגליים. ואני שם... מבפנים... והיא שואלת, "בעמידה או
בשכיבה? רגיל, או מיוחד?

היא שואלת. ואני מחייך, לא חושב בכלל על צ`ק, תשלומים או כרטיס
אשראי... אני עומד לדפוק אותה בהנאה, והיא רוצה לדעת כמה זה
יהיה שווה לה. אני מתחיל להרגיש לא נעים... למה לי לשלם לה על
זיון? היא אמורה להתמסר לי בחינם, לא? אנחנו ביחד כבר שנה
וחודשיים, והיא עדיין דורשת תשלומים.

היא אומרת שהיא אוהבת אותי, אומרת שהיא רוצה להישאר איתי לנצח,
אבל אני עדיין צריך לשלם לה על הזיונים המשותפים. אני קצת
מרוגז מזה. אמרנו שאני איתה לנצח והיא איתי עד המוות, אבל אני
מתחיל לחשוב שהסידור הזה ירושש אותי עוד מעט. אבל אני לא אעזוב
אותה, לעולם אני לא אעזוב אותה, והיא, היא לא תעזוב אותי...

היא אמרה לי את זה, אני יודע, אבל היא אומרת שהיא גם לא מוכנה
להיות איזו עקרת בית זרוקה. היא תהיה אשת קריירה! והיא תשמור
על העבודה שלה גם כשהיא איתי. ואם העבודה שלה היא זנות, אז היא
תאלץ להמשיך להיות זונה. מה אני יכול לעשות, היא תהיה עצמאית,
לא פראיירית של אף אחד, גם לא שלי.

אז למרות הכל אני מניח שאני דווקא שמח שהיא ממשיכה לדרוש ממני
תשלום... אני מניח, כי ככה אני תומך בה בשמירת העצמאות...

היא גם לא מוכנה להתנשק איתי, היא אומרת שזה אישי מידי. היא לא
מוכנה לרדת לפסים אישיים שכאלו, למרות ש... תמורת סכום סימלי
היא מוכנה. פעם היא נתנה לי נשיקה - רק תמורת חצי מחיר, במיוחד
בשבילי!

אני שמח, אני כ"כ מאושר שמצאתי אותה, התאהבתי בה כבר לפני 3
שנים ו6 וחצי חודשים. מאז לא הפסקתי לחשוב עליה. לקח לי זמן,
אבל השגתי אותה.. עכשיו היא שלי.

נכון זה עולה כסף, אבל מה אני אעשה, אני לא רוצה שהיא תרגיש
חנוקה, מנוצלת. אני אוהב אותה. והיא, היא אוהבת אותי, אני יודע
שהיא אוהבת אותי, היא אמרה לי את זה...