החיים מאיצים על כביש הרצליה-ת"א,
עוקפים משמאל וגם מימין, בוחנים מסביב,
לא עוצרים לאסוף גם אותי מהצד,
לא ממש אכפת להם שעכשיו אני לבד,
כולם רוצים הכל, רק עוד ועוד,
ואני רק מחפש אותך, את הדרך הביתה,
פשטות מאוד.

כי כל הלילה התהפכתי, רציתי אותך,
כל הלילה לא נרדמתי, חשבתי אותך,
אני יודע, אולי זה קצת ילדותי,
אל תכעסי, אל תאשימי אותי.

וכל הלילה שתקתי, אהבתי אותך,
כל הלילה לא הרגשתי, בכיתי אותך,
אני יודע, זה כבר לא מהותי,
אל תחפשי, אל תשאלי אותי.

וזה הכל, פשטות מאוד,
אני רוצה לקום, לעמוד,
ולראות אותך שוב לצדי,
לא לאבד אותך,
לא להיות עוד לבדי,
והכאב הזה עוטף אותי,
שכבה אחרי שכבה,
מה בסך הכל רציתי ממך,
פשטות מאוד, רק קצת אהבה.

המציאות דוהרת על מחלף איילון דרום,
משקרת בכל אפשרות, לא עוצרת באדום,
הלב שלי מתמלא ריקנות בצבע טרי,
לא לגעת, אני מבקש, בכתב די קריא,
כולם נזהרים ואז בעניין צבוע מתיישבים,
ולי זה רק כואב, למה מסובך הם חושבים,
זה הכל, פשטות מאוד.

וזה הכל, פשטות מאוד,
אני רוצה לקום, לעמוד,
ולראות אותך שוב לצדי,
לא לאבד אותך,
לא להיות עוד לבדי,
והכאב הזה עוטף אותי,
שכבה אחרי שכבה,
מה בסך הכל רציתי ממך,
פשטות מאוד, רק קצת אהבה.

לא, אני עדיין לא מוכן,
איך שאת, אל תלכי לי, לאן,
כמה שהמקום הזה בודד בלעדייך,
כמה שקר לי, בלי זרועותייך.

וזה הכל, פשטות מאוד,
זה כואב, כואב עוד,
ושתחלוף כל האופוריה אצלך,
אולי תתעוררי, תגלי את דרכך,
האמתית, שוב אליי,
לשקר שבכל חיי,
ושתבואי, אני אפסיק לרעוד,
שתבואי, הכל יהיה פשטות מאוד.