יש גם שקט אחרי הסערה.
אמרת מה שאמרת,
שתקת מה שהיית צריכה לשתוק
קמת והלכת.
והשקט האפיל על הכול
לא הרגשתי צורך לדבר,
לא יכולתי לדבר גם לו רציתי.
השקט של אחרי
הוא השקט ביותר שיכולתי לדמיין,
יכולתי לשמוע את הדם זורם בוורידים,
יכולתי לשמוע את הלב הולך ונשבר.
השקט של אחרי הוא השקט של ההבנה,
הזמן לעכל הכול,
לדמיין מה היה אילו
מה יהיה הלאה.
השקט אחרי שהלכת
היה השקט הנוראי ביותר שיכולתי לדמיין
ולחשוב שאני דווקא די אוהב שקט...