|
סבא ונכדה קטנה הולכים יד ביד
זה נראה כה נכון
אל מול צעדיה הקטנים
צעדיו המדודים
זרועה נתלית מעלה
מתאימה עצמה
לרום גובהו
כף ידה אחוזה ברוך
בתוך ידו
והוא מדבר אליה
בקולו האיטי והמתנגן
בדיוק באופן שבו
היא מיטיבה להבין
איננה בקיאה עדיין
בידע העולם
אך יודעת היטב
הוא אוהב אותה, הזקן
והיא משיבה לו אהבה
כפי שרק ילדים יודעים. |
|
|
מאוד עצוב לי
שאביה האיום כבר
לא מכיר אותי,
אני יושב וניזכר
בתקופה היפה
שהייתה לנו,
זה היה הרבה
לפניי רצח
רבין!
מי חשב אז שמשהו
כזה יכול
לקרות!
ואני אפילו זוכר
איזו ג'ינג'ית
שסובבה לו את
הראש!
מצחיק איך נשים
מפרקות חברויות
של שנים!
יגאל עמיר, בטוח
מתמיד בנוסטלגיה
המשותפת לו
ולאביה הלא כל
כך איום כמו
שהוא חושב שהוא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.