24.10.03

אני זוכרת לילות קרים של בדידות
כוכבים מייללים
ולב מתייפח.
אני זוכרת שמים אפורים
אני זוכרת דמעות
ושתיקות
אל מול הירח.

אני זוכרת ידיים וזוכרת עיניים
אני זוכרת גם אף
ודפיקות של הלב.
אני זוכרת דממה וגלים של הים
ומחשבות על הסוף
שקרב.

אני זוכרת חיבוק וזוכרת מבט
וזוכרת ליטוף בלי מילים,
אני זוכרת אימה
וטיהור נשמה
ודרך מלאת מכשולים.

אני זוכרת לזכור
ויודעת לדעת
מקשיבה לשתיקות
וקרובה מלגעת,
ויש לי תפילות
ומיליון שאלות
אך הפעם אני לא
דומעת.

אני זוכרת לילות קרים של בדידות
אפילו שהיו הם מזמן,
ועצבות ממלאת את החלל החסר,
אני זוכרת פחות, וזוכרת יותר,
זוכרת וכואבת
אובדן.

אז אל תמציאו לי מילים שלא קיימות
ואל תנסו לכפר על מה שנעלם,
רק תבטיחו לי שאמשיך לזכור
ואזכור את הכל
לעולם.