|
השעה מאוחרת, מציינת שנגמר היום
החושך בחוץ מזדהה עם מה שאקרא לו חיי
הבדידות נדבקת לי גם לחלום
סוגרת עליי
הרוח נושבת קלות
אך מזהירה מסערה מתקרבת
ואין לי מגן שיגן בלילות
אם בחוץ סכנה אורבת
עננים מכסים את הכל
מיותר לחפש כוכבים בשמים
גם התקווה שעזרה לי לנשום
ברחה לי מבין הידיים
ואני מביטה בחלון שמשקף
את הכלום בחיי שהופך למושלם
את השמיים שרק כמעט נוגעים במים
בכלל לא דומים לעצמם |
|
|
עכשיו, כשחזרה
אליי המודעות,
גהרתי מעליה,
מעל פיטמותיה
הקטנות שזהרו
בעיניי כניצוצות
אש. הרגשתי
תחושת עוצמה כמו
לא אף פעם.
נשאתי אותה אל
המישור האירוטי
במוחי כמעיין
בוחן עד להיכן
היא תישאר איתי.
גלים של תשוקה
סוחפים כשהיא
עוברת. לפתע
החטא ממלא את
ראשי, אבל אהבתי
כה פשוטה היא,
כה טהורה כך
שלאף מחשבה אין
כאן משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.