החדר נאטם לו אט אט מכל שאיפה.
יקום שלי, רווח לי.
נפשי חיפשה מה הדבר שמשטה בה
ומקנה לה בטחון מזוייף.
המראה שעל הקיר בצידי החדר הייתה שקופה
הרצפה בעודה אטומה כאילו גם אם אתאמץ
לא אוכל לשברה.
הבובה שהייתה שרועה על הרצפה האטומה,
שפתיה סדוקות ולבובה אין רגל.
הבעתה חלולה או סתם נפשי
מתעתעת בי.
בסופו של סיקור הבחנתי,
בחדר לא היו חלונות.
חשבתי לעצמי כמה נורא
להישאר בחיים מקפיצה מגובה
לאחר הנחיתה.
גם אם היה חלון באותו חדר, חשבתי
הגובה לא היה מספיק,
הלכתי בצעדים קטנים מתגברים,
וחיפשתי לי חדר אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.