|
בתחילה נפוצתי לכל עבר
והרוח הייתה אקראית
היה כיוון ואפילו מטרה
אך דרך לא הייתה שם
החסר הכה בי בכל רגע נתון
המחשבה דחקה כל הגיון
אחר כך הגיעה הבריזה
ונדמה כי נחה רוחי
אך רגעי הזדקפות חטופים
שבו לגרוס מנוחתי
בגיל המתאים נדמה כי נשברתי
ורוחות השינוי הניעו וילון
וביוצאי ובבואי
כמלך ארגיש
יודע ורואה כל
האם נחלה מתקיימת?
ההושלם החסר?
האם זאת תמצית הברירה הטבעית? |
|
|
כמה אבסורד. אני
שונאת אותו עד
כדי כך שבא לי
לבעוט בו כל-כך
חזק בחלקה
האחורי של
הברך.
אבל הוא כל-כך
חמוד.
אני מאוהבת...
(מזוכיסטית
מלידה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.