נעם דוקס חביב / אותה התמונה |
מתעוררת לבוקר מסעיר,
מחשבות מתרוצצות לה.
ואחרי הכל היא אומללה
מתעוררת לעוד בוקר,
מסעיר?
אותם הגיגים.
חוזרים ונשנים
רק הבחור משתנה והפרספקטיבה דומה
אי יכולת לראות קצת מעבר,
אותה התמונה.
מסגרת בגוון אחר, סוג עץ חדש, מהגוני
אבל אותה התמונה.
עושה את המוות לאדון התורן
ותמיד משהו חסר לה.
באה ונעלמת ההרגשה,
הקרבה.
לכל אחד מזכירה את החבר הקודם,
או נזכרת,
מתגעגעת
הגבר נחנק והיא מתרגשת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|