מה אני יכול לומר לך עכשיו?
מסביבי, הכל מנוכר,
עם הסתיו,
אברח ממך לפני שיהיה מאוחר.

אשמח, אם אולי בשקיעה,
נשב באיזה בית קפה ונדבר על מה שהיה
אני מבטיח שלא אוכל גם את שלך
רק שאוכל שוב להביט בך, מלאך.

תמיד חשבתי,
שנהיה לנצח יחדיו
תמיד ידעתי,
שלבי הוא נחל אכזב.

אני לא שבור,
אבל את לאט-לאט קורעת אותי לגזרים,
יכול להיות שאני שבור,
אבל את לא האחת שתוכל לחבר את הרסיסים.

תמיד חשבתי,
שנהיה לנצח יחדיו
תמיד ידעתי,
שלבי הוא נחל אכזב.

אנסה לומר לך זאת,
הפעם במילים הכי פשוטות,
כל רגע אתך עשה לי חשק לעוד,
אבל עכשיו הבנתי שכל אלה היו רק אותות,
למה שממשמש לבוא,
יכול להיות שלא פירשתי אותך נכון,
אולי זה היה כל העיקרון,
אז רק רציתי שתדעי ש...

תמיד חשבתי,
שנהיה לנצח יחדיו
תמיד ידעתי,
שלבי הוא נחל אכזב.

לבי הוא נחל אכזב.