הנה שוב בא הסתיו
ושערי נושר,
אך לך זה לא אכפת,
עליי לא תסתכל.
החורף אט הפציע
ברקים ורעמים,
עומד אני בחוץ בין שלוליות וממטרים.
פזמון:
אני עץ
ידעתי אהבות
ידעתי מכאובים
פגעו בי, אהבוני
אך תמיד נותרתי
כך עומד, נטוע ובודד
אני עץ
חי כך ארבע עונות
וכשכל מי שאהבתי יחלוף
אשאר עוד לעמוד.
אז בא אביב
כסותי חזרה אליי
הציפורים בנו קנים
ואוהבים חרטו את שמם עליי
אך בבוא הקיץ הגוזלים עזבו
ושוב נותרתי לי בדד
רק חתלתול אחד משחיז בי ציפורניו
פזמון:
אני עץ
ידעתי אהבות
ידעתי מכאובים
פגעו בי, אהבוני
אך תמיד נותרתי
כך עומד, נטוע ובודד
אני עץ
חי כך ארבע עונות
וכשכל מי שאהבתי יחלוף
אשאר עוד לעמוד.
|
