מזית נעים / עומקך בי |
בין הרצון להמשיך
לבין הדחף לשקוע.
נקרעת
בין השכנוע העצמי לשכוח
לבין החוסר מנוח לברוח.
מחפשת מחסה,
צורחת לעברך
צורחת כה חזק.
רוצה שהכאב יתפוצץ כבר,
שלא יישאר שם בתוכי יותר...
אך הוא לא יוצא.
הוא נשאר שם בעקשנות מטופשת,
מכאיב לי כך.
כל כך.
כל כך
מכאיב לי.
כך.
צא כבר, בבקשה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|