גן שיבולים אני נטעתי בשבילך,
חבל, רק לא סיפרתי שזה לך...
ואיך זאת תגלי לבד, כך בכוחות עצמך
כשזרם המידע דק ומלוכלך?
ליטפו קרני השמש את השיבולים -
לאט-לאט זקפו הם קומתם.
את תתפלאי, אבל גם הם אז לא היו יודעים
שאת הנך ההשראה לגדילתם.
בחוותי את מבקרת מדי פעם,
אותך לוקח לסיבוב בין השבילים,
מראה לך כל עץ פרי, ואת ריחו, ואת הטעם
אבל תמיד עוקף את גן השיבולים!
כל ערוגה חפרתי בידי
ובידי כל זרע רך נשתל.
היו השיבולים לגשם נכדים,
אך בעיקר היו הם בני הטל.
זה זמן שאזורי מהיותך בו מיותם,
מקצרתי והמגל כמו שואלים
את מה ש... תאמיני, גם אני שואל כמותם:
למי אקצור עתה את גן השיבולים?
בוקר של יום, אני מביט מחלוני
שם ילד בשדה, שוחק, מטל נרטב.
חושב אולי תבואי פעם, אולי עוד תבקרי,
וגם בגן אולי עוד ישחק הטף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.