[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלכסיס פרנץ'
/
בוקר סתווי

השמיים עוד כחולים כהים, שעת בוקר מוקדמת,
איפשהו בסוף הסתיו
הרחובות מלאים בעלים כתומים ויש ריח של לילה וריח עלים יבשים
ורוח קרירה נושבת, מסדרת את העלים בשביל אל צד המדרכה
ערפל אופף את רחובות העיר והמדרכות ריקות ממכוניות,
לא נראים אנשים ברחובות, נדמה כי לילה,
אבל אלו רק השעות המוקדמות של הבוקר
ועדיין לא נראים קרני אור.
מתחיל גשם, חלש, שכמעט מורגש
היא הולכת לצד המדרכה, בשדרה,
במעיל השחור שלה והחצאי כפפות, בג'ינס דק והמגפיים
עם המשקפיים, תלויות על החולצה הלבנה שקופה,
שממנה מבצבצת החזייה, השחורה
הולכת הליכה מהירה, מסתכלת על השעון,
עוד חצי שעה, היא מאטה.
בהמשך השדרה, בפינה, יש בית קפה צרפתי קטנטן,
היא מזמינה קפוצ'ינו
"כן, לקחת", הייתה נשארת אבל היא צריכה ללכת
ממלמלת לעצמה שהוא צריך לבוא 'הא? לא כלום, רק הקפה'
נשענת על הדלפק וסורקת את המקום,
היא הייתה פה אלפי פעמים והבעלים כבר מכיר אותה.
כשנכנסים בדלת העץ עם חלונות הזכוכית הגדולות,
יש כמה שולחנות וכסאות מועטים,
בהמשך הדלפק עם מכונת הקפה וכוסות הקרמיקה החומות והאדומות,
מאחור על המדפים, יש תריסר סיגרים
מקום מושלם לקפה וסיגריה, ספר ואיזה שיר או פואמה
זו הייתה יכולה להיות תמונה יפה;
-עם המלצרים שלובשים פפיונים אדומים בתלבושות השחורות עם
החולצות הלבנות המחויטות והמלצריות בחצאיות, עם נעלי העקב,
בבית הקפה שכולו מעץ, משמיעות נקישות של שיר שמתחיל
והמוזיקה העמומה שמתנגנת שמוסיפה לכל האווירה
והמראות הישנות עם עיטורי הזהב העדינים

"בבקשה" והיא מחייכת למלצר, מושיטה לו מטבעות
"לא לא, זה על חשבון הבית" היא מפריחה לו נשיקה ועוזבת,
עולה את השדרה

ריקים, כל הרחובות ריקים מאנשים והשמיים כבר נהיו
כחולים בהירים, הגשם נפסק
החנויות עדיין סגורות
הנה איש, חוצה את המדרכה לעברה -"סליחה?"
הפסקה, היא תופסת אותו במבט שלה, הוא יודע
"סיגריה?" חיוך "בבקשה!"
"ובכן, תודה!" הוא מדליק בעבורה את הסיגריה,
באמצע מעבר החצייה ואז הם חוזרים לדרכם

תחנת האוטובוס, עוד שבע דקות
היא נשענת על קיר הזכוכית, שואפת את העשן,
לוגמת מהקפה מחכה.
הרוח מתחזקת והסיגריה שלה כבר נגמרה
נשמעים צעדים, מתקרבים, הו... זה הוא, מתקרב לעברה
"שלום" הוא מסתכל עליה, כאילו שיכול לחדור ללבה
מחבק אותה, מריח את שערה, מחייך
"יש לך ריח של קפה גרוס וסיגריות"
"ולך של בושם"
הוא מנשק אותה, כן, יש תשוקה ואולי גם סיפור אהבה
"סיגריה?" חיוך, הוא מדליק שתיים ומושיט לעברה אחת
ובוחן אותה במבט חטוף
הם חוצים את השדרה, מתיישבים על הנדנדות הרטובות,
מעשנים בשתיקה, אין מילים, ככה הכול מובן,
רק מבט לתוך העיניים, לנשמה

זריחה והשמיים מתבהרים נצבעים
הוא מוציא בקבוק יין אדום,
"לכבוד זה נשתה!" - "בהחלט!"
מסיימים את הבקבוק, הסיגריות, יושבים על הנדנדות
מנהלים שיחה מינימאלית
מכוניות מתחילות לעבור על פניהם והחנויות נפתחות
"אז זהו" - "הולכים".
היא לוגמת את הלגימה האחרונה מהיין והם קמים,
הוא נוגע בעדינות בשפתיה, מצמיד אותה לעמוד הברזל,
מנשק אותה ברכות, היא מפילה את הבקבוק
והוא מתנפץ לרסיסים, עליהם
הוא עוצר, בוחן אותה, מתרחק, מחזיק בידה, מושך אותה אליו.

את שאר היום היא מבלה אצלו,
סקס, אמבטיה וארוחה עם איזה תקליט ישן וסיגריה
בערב היא עוזבת, לתוך השגרה.
















פינלנד, ספטמבר 2006








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בזמנו, היה לי
סטרט-אפ של
משחטת עופות ללא
מגע יד אדם.

הכל היה מבוסס
על הרעיון של
לתפוס את
התרנגולת
מהרגליים, וככה
בתנועה סיבובית
מהירה המבוססת
על הכח
הצנטריפוגלי
היא היתה עפה אל
הסכין
ושלוק !!
קפד ראשו !!

העסק הלך אחרי
שלשה חודשים כי
התרנגולות למדו
להוריד את הראש
!






צפיחית בדבש
עסק לכפרות


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/11/07 8:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכסיס פרנץ'

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה