ילדה קטנה היית תמיד
"תמיד", אמרת, "אתה יחיד".
אך! כמו קטנה אסרת שקרים,
אסרת אסור  לאוהבים
קניתי לך מתנה,
ציפור קטנה. אמרת: "תודה".
ועוד מגבעת לבנה
שתוכלי "להיות" גדולה

אך זמן כזמן חלף פסח
שנים חמקו בסך
והחיים אותך רימו
כבר לא אוהבת, כך או כך

"תודה" אינך אומרת עוד,
לציפורים במתנה
ואף מגבעת לבנה
לא תחבשי בגאווה.

קול צחוקך לא ישמע עוד
בינות צללים, בלילה קר
אקטוף לך ורד למזכרת,
לומר: אני אוהב אותך.
...והשנים אותך יטרידו
שדים תועים בליל אביך.
"כבר לא קטנה"
כולם יעירו,
"היכן  אימך היכן אביך"?
הם לא ידעו שאת, "ילדונת",
שחית בבכי אותו לייל קר
כעת חלומותייך תמו
הנה..., הכל...
נ  ג  מ  ר !