את צרור זיכרונותיו
ישיל העץ בשקט
עת רוח הבל תבקר
תרעיד, תסער
וכל געגועיו
עורגים בלהט ערב
את אופק שמלתה כנר
שבו יבער.

בפירות הזמן
יבשיל מעט העצב
על פרודות ענן
גמלות אט הדמעות
וכנשוב עלי
אבחה קטנה של חסד
ימליחו לילותיי
את מתק הטיפות.

את צרור זיכרונותיי
אטמון, בשדות השקט
את ריח הפרחים אשזור
בכף הזמן
וכל געגועיי
עורגים עם בוא הערב
את רוח הימים כי עוד
זיכרך בי כאן.

15.02.07          
כז' שבט התשס"ז.

אפשר למצוא את השיר מנוקד בכתובת:
http://www.kipa.co.il/bikorim/showart.asp?id=34894
או בכתובת:
http://www.ima-adama.co.il/blogs/Record.asp?RecordId=1064&BlogId=60&ChapterID=111&CurRecordList=0