|
את צרור זיכרונותיו
ישיל העץ בשקט
עת רוח הבל תבקר
תרעיד, תסער
וכל געגועיו
עורגים בלהט ערב
את אופק שמלתה כנר
שבו יבער.
בפירות הזמן
יבשיל מעט העצב
על פרודות ענן
גמלות אט הדמעות
וכנשוב עלי
אבחה קטנה של חסד
ימליחו לילותיי
את מתק הטיפות.
את צרור זיכרונותיי
אטמון, בשדות השקט
את ריח הפרחים אשזור
בכף הזמן
וכל געגועיי
עורגים עם בוא הערב
את רוח הימים כי עוד
זיכרך בי כאן.
15.02.07
כז' שבט התשס"ז.
|
|
|
עזבו נו לא
נעים...
נו בחיית...
נו!!!!
קצת פרטיות!!
טוב נו היא ירדה
לי בטירוף זה
היה ענק היא
בולעת כמו
גדולה, ואפילו
יש לה את הטקט
של לא לבקש
להתנשק אחרי
מציצה!! אני
אישית מה זה
הייתי מרוצה.
בחיי, ועוד רק
בת שלוש עשרה,
זה מדהים לאן
החברה הישראלית
הגיעה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.