[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליאור גוטליב
/
תקשיבי, ד''ר

- מדוע עינייך כה נפולות, יקירה?

חוסר שעות שינה, כנראה. לפעמים אין זמן לדבר כה זוטא.

- אם כך, למדי לפנות קצת.

לפנות? לפנות למי? לכל אחד אני חייבת, ונדרשת לפנות זמן. זמן
איכות עם כולם. ואם אני לא רוצה, אני עייפה, חסרת אנרגיה
וכוחות? מעולם לא שאלו מה אני רוצה.

- ביקשו ממך הרבה, לאחרונה?

לאו דווקא לאחרונה, ד"ר, ואני מרגישה, שמילא, מצפים ממני ליותר
משאני מסוגלת, אך היכן הערכה לכך? זה לא בא בקלות. ואת עוד
רצית שאנוח. גם הוא דורש לא במידת מה, מאיפה אביא לו חורים
בלו"ז?
בקושי יש לי זמן לנשום.

- הוא חונק אותך?

ד"ר, זאת שאלה מכשילה. אני לא חנוקה, חלילה, רק מדי פעם. פשוט
צריך להתחיל לנשום נשימות עמוקות יותר. חוסר חמצן.

- חוסר חמצן נגרם גם מטריגרים אחרים.

אל תדברי איתי על זה. סמים, בסדר, הבנתי. לא בריא. הלאה.

- נמשיך מהיכן שהפסקנו, את מאושרת?

הסוגיה הנכונה היא מתי בפעם האחרונה חייכתי באמת. מאושרת, שאלה
מצחיקה. לא זכור לי מתי אמרתי לעצמי בלב, שהיום אני נטולת
דאגות, החיים מחייכים, ואני אדם שמח. לא זכור.

- עצוב, לא?

את מדברת איתי על עצוב? מזלך שהמפגש רק שלושת רבעי שעה. מזל
בשבילך. מתי גם לי תהיה טיפת מזל. עזבי מזל, שילך לעזאזל, מה
עם אקספרטיזה? אני כמעט מתחננת. אף לא אחד ממקורביי, משפחה או
חברים, כן, גם הוא כלול בין הקבוצות, מבין מה נחל לידיו, אותי.
אז אוקי, קיימת אחת, ליאור שמה, לא פרטיקולארית. לא ניראת כך
לפחות. היא מופנמת, זה טוב. היא סולחת מהר, זה טוב. היא עוזרת
תמיד, זה טוב. כן, אני תמיד עוזרת, גם לפחות חביבים עליי. מה
טוב בכל זה? אני עייפה.

- את כל הזמן חוזרת על כך, שאת עייפה. מה ייתן לך מנוחה, ליאור
יקירה?

רגיעה מהחיים, אני רוצה לברוח. תמיד טענו שאדם אוהב לחיות
בבועתו, כשמחוצה לו יקום שלם לחשוף.
אני רוצה לצאת מהבועה המרירה שלא עוזבת, נפלתי על אחת בעלת
יותר מידיי סבון ופחות מים. מלאה תרעלה צבעונית, מתעתעת שהחיים
נאווים ומלאים במה שהעין שוחרת לראות. אני אשמח לפוצץ אותה.
יש לך סיכה?

- את בשלה, לקום עכשיו ולעזוב הכול?

כל חיי. רק, קצת מפחיד לעזוב לבד, לא כן?

- אינך יראה?

כל חיי פחדתי. התגברתי. אקום ואעזוב, נעלה מכל ספק.  תתני לי
טיפ? חפץ חשוב למזוודה?

- אל תשכחי את האהבה שלך, מאחור.

לא שכחתי. בגללה אני עוד כאן, נשארת במקום הסרוח הזה, עוד איך
שהוא עומדת, גם אחר לילות לבנים. רבים מהם.

- תיקחי אותה איתך? אהבה נמוגה אם לא שומרים עליה.

לא מסכימה איתך. הכול שאלה אם הייתה אהבה מלכתחילה. במשפחה לא
הייתה. ואל תקשקשי לי שאין כמו אהבת אם ובת, חסכי את זה ממני.
לא כולם מן השורה.

- אם כך, מה החלטת? שמא נכנס לנושא כאוב, המשפחה.

החלטתי לנזור לאחר המפגש. אפרד מהאהבה שלי יפה, נשיקה אחרונה,
כמו פרידה בתחנה.
האוטובוס מגיע והשהות יחד ארכת שנייה בלבד, והינה, הוא עולה
במהירות והדלת סוגרת אחריו.
כך אעשה גם אני, אפרד מהר, טוענים שזה פחות כואב. האומנם?
הלנצח לא נתראה יותר? אתגעגע.

- נשמע עצוב.

לא אקח אותו איתי. זקוקים לו כאן. בנוסף, מה שהיה בבועה המרה
נשאר בבועה. כן, גם הוא. עליי להתחיל מחדש, חיים, איך אמרת?
מאושרים יותר.

- מה אוכל לומר, שיהיה לך בהצלחה, ליאור.

תודה ד"ר. עד כמה שאפשר, תודה. לפעמים רק להקשיב, יכול לרומם
קצת את הרוח. נראה שזה היה חסר לי.

- תהיי מעוניינת לקבוע לשבוע הבא?

חבל לי ד"ר, שאת היחידה שמקשיבה.
כן, אבוא לפגישה הבאה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
-ראיתי את האור
בקצה המנהרה!






קומיצה משקר
שזוכר את לידתו.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/6/07 17:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליאור גוטליב

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה