אתה ידעת, אתה ידעת הכל
דאגת עד עכשיו
רצית שאני לא אסבול
שאני אמשיך ואתגבר
שאני אהיה חזקה, לא אוותר

אבל זה היה מהר מדי
זה היה כל כך חזק
הרגש, והפחד
הכל סביב פתאום נמחק
געגועים, געגועים...

העבר נהיה פתאום הווה
סיפוק רגשי, לרגע אחד
אבל בסוף הלילה כלום לא משתנה
כי כשהכוכבים נעלמים, אין יותר ניצוץ
יותר קשה
לחשוב על מה שהיה, לחשוב על מה שלא יהיה
לא, זה לא יהיה
זה לא יכול שוב להיות

זה רק יגרום לי עוד לבכות, רק יגרום לי לצרוח
איך כך אוכל לשכוח?
איך קצת אוכל לשמוח?

וכלום לא נותן לי
כלום לא נותן לי מנוח
לשכוח את העבר, להתעלם מההווה
אני רוצה לברוח
אני רוצה לברוח

למצוא מקום שבו אוכל לפרוח
ולא להסתתר באותו מקום סגור
קירות בטון חוסמים, מאחוריהם כלום לא ברור

עם נפש חסומה, אתם רק רואים שם דמעות
עם נפש חסומה, יש לכם עוד כל כך הרבה לראות
עם נפש חסומה, שם עמוק בתוכו יש שמחה
עמוק בתוכו

אבל עמוק בתוכו תמיד יהיה חשוך
והיא לא תצא, היא תשאר שם עמוק
היא לא תצא, היא תשאר שם רחוק
היא שם רחוק...