האם להתאהב בך
להיות בך מאוהב?
(ומה, בדיוק עכשיו?)

להניח לכל אותם החיוכים
לפתח בי ציפיות
להסיר מעצמי מחסומי פחדים ו
עיכובי חששות
להתרגש מאותם נצנוצי הקסם אשר
ברומנטיות הדביקה
לחדול איתך מכל הרעש שסביב
להתמכר למגע, לנשיקה?

אני מאמין באהבה
את מספקת לי
(משהו להאמין בו מלבד)
אולי מבחן
אולי סיכוי
אולי סיכון
אולי כולם ביחד
האם אני מוכן להתמסר,
                להתמכר
        להתגבר על הפחד?
לתת את עצמי לחיים שלי
בכל הכוח והכוונה?

(יקירתי
האם את מוכנה?)


אני לא רוצה לפחד
משתדל להאמין
מבין אני ש
עליי להתמסר לך
על מנת להיות אני
(ולא רק לקבל קצת מין)
אבל עודני כבול
למסוכמות חברתיות
למחשבות הגיוניות
לגבולות האפשרי והרצוי
לתהומות הבלבול
סותת לי ריבוע של
קוים ישרים
ומאז
קשה לי לראות את הקשת

(את מוכנה לכיווני לגשת?)

יקירתי, הכל מוזר וטוב
נכון להיום
זכרו של הלילה הקודם עודנו
מלטף את גבי
גורם לי לכתוב
אל תבטיחי לי שכך יהיה לנצח
איני רוצה מילים שאי אפשר לעמוד מאחוריהן, ובכלל
מה משנה הנצח, כשאין לו משמעות?
(הזמן הרי מתפזר בחלל)
תאמרי לי שהעכשיו שלנו
יהיה מלא ואמיתי
ככל שנצליח
את זה, יקירתי
אני מוכן שנבטיח

(תהיה אשר תהיה)

תודה לך
שהאזנת, היית נוכח
והמתנת
שיתגבשו הדברים לכדי מוכנות
והבנת, והשקעת
שתיווצר לך יצירת אומנות
והאמנת
בי. שאאמין בך. ואחוש שאתה נוכח
תודה לך
ששלחת לי מלאך
ואפשר, ברשותך
עוד בקשה אחת קטנה?
תן לי את הכוח להרגיש ולחיות
אותי, אותה, אותך
ואת האמונה
(שוב, תודה)

אני רוצה לבקש ממך טובה
מוקדם מדי לדבר על אהבה?

גפרור
נוגע, משתפשף, ניצת
לרגע, בוערת להבה
ונכבה
גם הסיגריה
שמגיעה אל סופה
בוערת
עד שנגמרת
האם זה הופך את חווית העישון
למיותרת
פחות מאושרת?

מה את אומרת?

נועה ואני יושבים במרפסת
נועה מחייכת עליי
אני מספר לה עלייך
היא שמחה לשינוי בחיי
נועה שואלת:
"ממה אתה מפחד?"
אני אומר לה
שיכאב, שאתאכזב
היא שוב מחייכת
נועה יודעת, אומרת:
"תחיה, תלך עם הלב"
צודקת נועה, הלוואי
שזה היה פשוט
בעצם
זה לא כזה מורכב
תגחני לכיווני
נשקי אותי
התשובה היא כן
להיות בך מאוהב
(ובדיוק עכשיו)

אם מוטל עליי להחליט

    אני נותן לך לעוף

את כל כך יפה כשאת מרחפת