[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ויולט אטרקצי
/
בסך הכל

קינג ג'ורג' יום שישי. השעה - שעת צהריים. העיר עצרה מלכת. לא,
זה לא יום כיפור. אבל אין נפש חיה. רק אני וכמה כלבים משוטטים,
ורכב שמגיח מדי פעם ובעליו זורק סיגריה על הכביש.

הייתי חייבת לעמוד באותו יום, ולנשום את השקט של תל-אביב. זה
שקט שלא הכרתי ולא אהבתי, אך זה שונה. תל-אביב ללא בלאגן. זאת
לא תל-אביב?

מיהרתי לעבודה. אני עובדת כמוכרת בחנות מוסיקה מטאל בדיזנגוף.
"קול חזק" קוראים לה. אני שונאת מוסיקה כבדה. רצתי, כבר איחרתי
בחצי שעה. רונן כבר היה בחנות. כמה שהוא כעס. הנחתי את התיק
שלי על הכסא, רצתי לשירותים ויצאתי חדשה. "זאת פעם אחרונה",
הוא הזהיר אותי. "סליחה", התנצלתי כהרגלי. "סליחה לא תעזור לך
הפעם". הלכתי למקומי מאחורי הדלפק. היה רק לקוח אחד בחנות,
תל-אביבי ממוצע. נראה שהוא הסתבך במשהו. רונן ניגש אלי, "אני
אהיה בקופה, לכי עזרי לו". "אבל אני לא מבינה כלום במטאל",
התחננתי לרונן. "לכי אליו. אל תשחקי איתי באש". רציתי לבכות.
שמתי את התיק שלי מתחת לדלפק וניגשתי אל הלקוח.

"שלום", אמרתי, "אפשר לעזור לך?" בליבי קיוויתי שיגיד לי שהוא
לא צריך עזרה, אך לב ומשאלות לפעמים לא מסתדרים ביחד.
"למען האמת, כן", הוא היה די מנומס, "מה שמך?"
"רינת", הצגתי את עצמי. די חביב. חשבתי לעצמי וגם חצוף. לא
מציאה גדולה. נראה ילד חנון ולא חובב מטאל.
"רינת. אני גני", הוא הציג את עצמו. הורים אכזריים יש לו לגני,
איזה שם נתנו לו.
"מתעניין במטאל?"
"כן. אני חדש בעניין. איזה להקה את ממליצה לי?" חשבתי וחשבתי
ואז עצרתי לרגע.
"חכה פה", מה לי ולמטאל, אז ניגשתי לרונן.

רונן זעם עלי, "למה עזבת את הלקוח?" "אני לא מבינה במטאל",
הסברתי, "מה אני יכולה להמליץ לו?"
"לא חשבתי שהוא יבקש ממך מטאל. הוא הסתכל ברוק. תמליצי על
נירוונה", "נירוונה זה מטאל?" "אם הוא לא יודע מה זה מטאל אז
תציעי לו נירוונה זה רוק. רק שיקנה".

ניגשתי ללקוח, גני. "נירוונה", אמרתי. "נירוונה זה רוק כבד ולא
מטאל", אמר גני. "לא חשבתי שהוא שומע רוק. הנהנתי לרונן שהוא
מכיר את נירוונה ואז רונן ניגש ללקוח. "אתה מחפש רוק או מטאל?"
וגני הפתיע בידע, "קיוויתי לגראנג'", הוא אמר לרונן. אני
הסמקתי, כי הובכתי. רונן העיף אותי לקופה. הם דיברו כשעוד
לקוחות נכנסו וחייבתי כבר איזה 3 כרטיסי אשראי. הייתי טובה
בקופה כל עוד לא הייתי צריכה להמליץ או לייעץ. כזאת אני ראש
קטן, קטנטן, טייני.

גני ניגש לשלם, "סליחה", הוא התנצל, "שמתי לב שאת לא מבינה. לא
רציתי להביך או להשפיל", ואני חשבתי שייתן כבר את הכסף
המניאק".

המשך יבוא







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מינמליזם


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/7/07 23:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ויולט אטרקצי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה