זה היה אביך לקראת הערב
עדיין היה בהיר בחוץ
יצאתי להנות מזה קצת בהליכה.
הייתי מבולבל
מזג האוויר החניק אותי בראותי
יצאתי בבהלה בדלת הדקה.
חמת הלבנים היו כמעט לשחורים
ולא שחים לרגע ממקומם
שלא יחרצו בעקבות סלולים
לצד הרכבת
יעקבו אחריהם בכאב.
שקעתי במבטים חלולים מהגשר
כל כך רוצה לקפוץ
לא יותר לרטוט עצבני
השקיעה החישה כאבי יותר ויותר
אט אט.
מעדתי לפסים
בצעד אחד
בצע זה היה לשם שינוי טוב
אפילו לרגע שחשתי
כל כך רציתי ברגעים אלו.
האורות האירו לי כמו הנר של השינוי
חימם אותי ברגעיו
טפטף משאלות מגשם קר אחד.
הרכבת לא האטה
אט אט נסעה
פשוט קפאתי.
ולו רק צחקתי נכון.
האירו נרות
נהרו ונרע מצבו
כך כך התמשכו
ולא נר אחד נברא כזה
כזה לא היה.
