הקירות סגרו עליה,
אך היא נהנתה להיות בהסגר שכזה
משהו במחנק נתן לה אוויר,
היא אמרה שסוג הדם שלה
זקוק לחוסר.

אילו היה ניתן לשער את צבעו
לבטח היה אפור,
ארכיון של עשן וחמצן מאובק

מצאה עצמה נמשכת לחורים.

כל פעם שפגשה חור הזיעה כמו חיה,
והחיה לא הרפתה כאילו לבשה את עורה שלה.
החליפה דמות.
למחנק הצטרף ריח אקוטי מחמצן אקוסטי

בעזיבת החיה את הגוף הרגישה נטושה
וחסרת עור.
כאילו גם נשמתה הלכה בפי החיה.

נשארת היא עם עצמה
במקום בלי קירות
ואקוסטיקה משובחת
מקום שנושם בו הרבה מחנק.

בגפה.