[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי סביון
/
להתראות

הטעם של עוד נשאר על השפתיים,
מרגישה בודדה,
אולי זה רק בינתיים.
אם תבין,
שרק איתי תוכל להיות, שלם,
ממני לא תוכל להתעלם.
לפעמים,
אתה לא מרגיש,
לא חש,
את מה שצריך כל כך.
קשה לך להראות,
אבל אני יודעת,
עמוק בלב,
מתחת להכל,
מתחת לכאב,
מתחת
נמצא את התשובה,
נוכל למצוא גם אהבה.
הטעם של עוד נשאר על השפתיים,
מרגישה בודדה,
אולי זה רק בינתיים.
אם תבין,
שרק איתי תוכל להיות, שלם,
ממני לא תוכל להתעלם.
עכשיו,
כבר שנה עברה,
התמונה קצת השתנתה,
בית וילד,
כלב קטן,
אז למה אתה בורח כל הזמן?
עדיין לא הבנת,
אולי גם לא תבין,
מחכה בלילות,
סגרירי ואפור,
מחכה שתחזור.
הטעם של עוד נשאר על השפתיים,
מרגישה בודדה,
אולי זה רק בינתיים.
אם תבין,
שרק איתי תוכל להיות, שלם,
ממני לא תוכל להתעלם.
חזרת,
הכל אולי שונה,
עכשיו אני עוזבת,
נתראה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
להיות חולה זה
כמו גראס, רק
עם... בעצם זה
לא כמו גראס.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/07 20:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי סביון

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה