הזמן קופץ אחורה וקדימה בנוסחאות לא מובנות, מימדים נפגשים
בנקודות בלתי אפשריות. האופי, הזמן, המקום, כל מה שהיית ויכולת
להיות, כל מה שאולי תהיה (ואולי פשוט לא תהיה. תחדל), בכל
נקודה רציפה על כל ציר שהוא.
הפונקציה לא קיימת אבל מה אם הם מאותם המספרים שנמצאים מהצד
האחר של המראה?
מה שקרה זה אחד, מה שלא קרה זה אין סופי.
ואיפה את וכמה קטנה נהיית בגרף המפלצתי הזה?!

זה לא שאתה מתגעגעת למקום אחר
אתה פשוט מתגעגע ל"אתה" אחר.
טעטועים

אתה יכול לברוח עד לקצה העולם
ורק אחר כך לגלות שזה לא מספיק
ששום מרחק שתעבור
לא יחזיר את הזמן אחורה

אתה זה רק נקודה בפונקציה
כמה גורמים שמתלכדים ביחד למשהו ספציפי וישר ממשיכים הלאה.
ואולי אתה דווקא אסימפטוטה
נקודה ששואפת להיות משהו שהיא לעולם לא תוכל.

(תקועה. הנקודה.)