|
שרב היה אותו לילה
סופו של מאי
המקקים יצאו ממאורותיהם
ושחקו לבני האדם
עילפון היכה בעיר
גברים פשטו חולצות
בסלונים מיוזעים
נשים עטו גופיות נוטפות
ומבט מתריס
בשכונות שונות
רחשו מחשבות
במוחות מותשים
נותחו תהליכים מקבילים
הזיעה נטפה במורד גופות.
מה היה הדבר
חשב האיש
אולי בי הדבר
נתדכדכה אישה
בבית אחר
אחרת דחקה חשקים. |
|
|
זה סלוגן זה?
זה בררה!
חבר שלום בעוד
סימן שהוא צעיר
כמו יום אביב
בעיר, אבל לא
בניו יורק, טוב
אפשר בניו יורק
רק לא במנהטן!
טוב אולי מנהטן
זה בסדר, אבל
לפחות אחרי
שיפנו ת'הריסות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.