[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רון תמם
/
כמו בשירים שאהבנו

כאשר רשימת ההפסדים גדלה
אנחנו שוב נזכרים
בחלומות שלא ידענו להגשים
הקווים מתיישרים
ואנחנו מביטים מן הצד
על מסילות רכבת
שמתפתלות לאלפי כיוונים
לפעמים אנחנו נזכרים
איך רצינו לחיות, כמו בשירים שאהבנו
בית מרוחק, ישוב קטן
שבילים של עפר
וחורפים לא ברורים
את היית מציירת במרפסת
אני הייתי יוצא מוקדם בבוקר
עם הטנדר לעבודה
ובינתיים, ברדיו היינו שומעים רק את המוזיקה
בערב כשהייתי חוזר
היינו יוצאים לשתות, או לרקוד במועדון הקטן
היינו שוכחים
איך פעם חיינו בבית שלא היו בו חדרים
איך פעם ברחנו מבית, שהיו בו רק קירות
שאנחנו מקשיבים לשירים האלה היום
אנו עדיין יכולים להאמין
שרשימת ההפסדים, יש לה מטרה
שם החיים מוגנים, מכל השאיפות הבלתי נתפסות
מכל הסיוטים שחוזרים אלינו בלילות
ובאמצע השירים שאנחנו, יכולים להאמין להם
אנחנו פותחים את החלון
ורואים את השדרה המרכזית של העיר
פרושה בפנינו, כמו קצה שמחפש נקודת איזון
אנשים עולים ויורדים מאותן תחנות
ורק אנחנו נשארים, שרועים על המיטה
מחכים שיום אחד נגשים את השירים
את אומרת, תפסיק להיות סרקסטי
ואני מנסה להבין
איך זה היה כתוב בשירים שפעם רצינו להגשים
שהערב עולה, ושנינו נזרקים מעייפות ותחושת החמצה
שום ציור לא מונח במרפסת
ולי אין סיפור טוב לספר לך על היום שלי
לפעמים הולכים לשתות,
מחפשים מוזיקה שלא תשאיר אותנו עם המתים
ובשדרה המרכזית, נדמה שהאקשן תמיד מחפש דרך יציאה
ואת נזכרת בשיר שאהבנו
אני לא זוכר את המילים
אבל בטוח, ששם היינו מאושרים יותר
כשהמילים היו כתובות על הדף
ואנחנו לא היינו צריכים, לחפש נקודות יציאה
ובערב כשהיינו חוזרים הביתה
היינו יודעים, שהבית בלי החדרים, ועם אין סוף קירות
נשאר שומם, ולא נצטרך לחזור אליו שוב







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם תמיד דופקים
את הכושים...

מה עושים כשיש
להם כאב ראש?



המלאך דואג
לאחיו למרות
שהוא בכלל פולני


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/07 13:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה