נאנקה קראש / כיש מאין |
נדמה כאילו רק נפגשנו
כמו אז בצל אותו בניין
אולי אפילו לא ידענו
עין מביטה לאן
וכך בצהרי היום
כשכבר החווירו השמים
נפגשו אז מבטינו
נדלק ניצוץ כיש מאין
קשה לדעת מה הרגשת, אז
כשהבטת בעיניי
וכנראה גם לא אדע זאת
אפשר לראות זאת על פניי
וכשהערב בא
וכבר החשיכו השמים
ניתקו אז מבטינו
אך הניצוץ נשאר בעין
אם רק היית יודעת
מה שמתרחש אצלי בפנים
כשאת פונה אליי בשמי
ומוסיפה חיוך תמים
שרק גורם לי אושר
ומאדים את הפנים
אך מה אם את הרגשת
כפי שהרגשתי אז אני?
אך כנראה זאת לא אדע
כי לא אדע מה רצוני
וכשהבוקר יבוא
ואז יזהיבו השמים
יתחברו שוב מבטינו
יידלק ניצוץ אז בעינייך
אם רק היית יודעת
מה שמתרחש אצלי בפנים
כשאת פונה אליי בשמי
ומוסיפה חיוך תמים
שרק גורם לי אושר
ומאדים את הפנים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|