[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מאיה ריי
/
בלה בלה

לפעמים פשוט בא לי לבכות,לצרוח-להוציא את הכל
אבל מרוב מאמץ לא יוצא קול.
אז להשאיר בפנים,לא להודות לאמת בפנים,שהכל בעצם שקר אחד
גדול.
אתה חושב שמכירים אותך? טעות,החיים הם הצגה אחת גדולה ואין מה
לעשות  אתה חייב להתמודד עם המציאות.
אתה לבד פה בעולם ילד,כל אחד דואג לתחת שלו ואין בנאדם שאיתו
אתה מרגיש בטוח-שישמור עליך,שיגיד:אל תדאג, מחר תקום והכל יהיה
הרבה יותר נחמד.בעצם לי ממש לבד..
אולי אני היחידה,שמשאירה הכל בפנים,וגם בפנים,אין אף אחד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.


בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/6/07 6:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה ריי

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה