בליינד למון / עונת הרחצה |
עיניו סומות כמעט
מרחפות על פני המים המוגהים
ואינו משגיח בנו, בטביעתנו
שזרועותינו המיטלטלות באימה
כנתזי דיו זעירים
על פלט הגלים
לא להצלה קוראות
רק פיר ים
מבקשות
לרדת בו
אל מרתפי האלמוגים
שבבוא יום נוכל
להעפיל שוב ממצולה,
נוסעיה הסמויים
של הדגה,
כירח רדוף
הנחלץ בעור שיניו
מאהבת הכרישים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|