כולם תמיד מדברים על גיבור.

על
'מישהו שייקח עניינים לידיים'
'מישהו שיזיז דברים כאן'.

וכולם חושבים על איך הוא ייראה,
ואצל כולם הוא תמיד
גבוה וחזק,
אבל עם קמטים כאלה במצח, של חשיבות,
ולחיצות ידיים בחיוך זוהר,
וחליפה. לא לשכוח חליפה.

'הוא יציל אותנו', כולם חושבים
'הוא יסדר את המדינה
ואז כולנו נוכל ללבוש ורוד וירוק ולאכול סלרי
ולהיות מוסריים
בלי שאנשים יצביעו'.

וכולם מדברים עליו בחיוך,
חיוך כזה של
'כולם מדברים על זה. ואני גם.'

הם יודעים שהוא קיים,
והם בטוחים שיש אחד כזה,
והם יודעים שהוא יבוא מתישהוא
והם גם יודעים שהוא לא.

והם באמת מאמינים
שמישהו באמת יעשה את כל אלה.
וכולם חושבים 'מישהו יעשה.
רק,
לא אני.'