New Stage - Go To Main Page

דב קליין
/
בינונימי

"אתה חי, השאלה היא איך אתה ישן בלילה."

האיש העצוב קם בבוקר המאושר בחייו.
הוא פקח את עיניו העצובות וחשב לעצמו ש"היום אני מתחיל
לחיות".
הוא קם מהמיטה המפוארת שלו ודידה אל עבר חדר האמבט הענק
והמפואר שלו.
הביט במראה שמעל הכיור וחייך. העיניים נשארו עצובות.
לאחר שחייה בבריכה הענקית, סקס של בוקר עם בחירת השנה של קוראי
"בלייזר" והוא ביניהם, יצא האיש העצוב מהדירה הענקית שלו
בפיתוח, נכנס לג'יפ המפואר ונסע אל עבר היום המאושר בחייו.

הרמזור הראשון הבהב בירוק שמח, אבל האיש העצוב חצה את הצומת
בצהוב קודר. בדיוק כמו פרצופו של השוטר שעצר אותו מיד לאחר
חציית הצומת.
רבע שעה עצובה לאחר מכן פלוס ארבעה כוכבים עצובים ושש מאות
שקלים חדשים מהם יהיה עליו להיפרד בסוף החודש בעצבות על-מנת
לממן את הדו"ח שנתן לו השוטר, המשיך האיש העצוב בנסיעתו אל עבר
היום המאושר בחייו.

בדרך לעבודה העצובה שלו, הוא נתקל בפקק שהתאים בדיוק לאיש
העצוב, אבל לא ביום המאושר בחייו.
שעה וחצי של איחור עצוב בתוך תנועה שמתנהלת באיטיות. מבט חטוף
לאנשים היושבים ברכבים שמסביבו ונראה כאילו העצבות נוהגת בכולם
כבדרך קבע בעודם נוסעים למקום העבודה העצוב שלהם.
האישה בהונדה סיוויק  שחלמה להיות רקדנית והיום בבוקר היא רבה
עם בעלה על התשלומים על האוטו החדש נוסעת ללמד תלמידים שלא
רוצים ללמוד.
הבחור הצעיר בפיאט אונו שחלם להיות כדורסלן אבל הסתפק בלעבוד
בפיצוציה. את האוטו זה מחזיק לו, את החברה קצת פחות.
האדון עם החליפה במרצדס השחורה שחלם להיות מהנדס אבל היה ביקוש
בשוק לקבלנים. היום מהנדסים מאשרים או מפילים לו תוכניות
עבודה.
הבחורה הצעירה ביונדאי גטס החדשה שחלמה להיות שחקנית אבל
הסתפקה בלעבוד בהייטק. לחגוג את החיים שלה כל לילה במסיבות
הנוצצות יש לה כסף, אבל זה מה שנותר לה בחיים. לחגוג את
הכלום.

האיש העצוב חייך לעצמו, הביט בבוז בסובבים אותו והגיע למקום
העבודה העצובה שלו.
האיש העצוב נכנס הישר למשרדו של הבוס שלו ואמר לו שהוא מתפטר.
אחרי עשרים וחמש שנים בעבודה העצובה שלו, עבודה שאמנם הכניסה
לו המון כסף לחשבונות הבנק אבל לא היה בה יום אחד בו הרגיש
מאושר ומסופק.
הבוס שלו שחרר אותו מיד. האיש העצוב אסף את חפציו לאחר עשרים
וחמש שנים באותו מקום עבודה עצוב ונסע אל המשך היום המאושר
בחייו.
בדרך חזרה, הרמזורים היו ירוקים, המתדלקת חייכה והיו אינספור
מבצעים בסופר. אפילו בדיוק חמישה שקלים היו לו בכיס בשביל
העגלה. על המדפים היו כל הדברים שהוא הכי אוהב לאכול ולשתות,
הקופאית הייתה מהירה וכשהוא נכנס לג'יפ המפואר שלו, לא היה לו
חם ומחניק.

כשהגיע לדירה הענקית שלו בפיתוח, כבר היה מאוחר. בחירת השנה
חיכתה לו שם, מחייכת.
סקס של ערב והולכים לישון.
האיש העצוב, שחלם להיות צייר, החליט להגשים את חלומו למרות
שעשיר הוא לא יהיה ממנו. אין לו בעיה עם זה.
אין לו בעיה למכור את הג'יפ המפואר, את הדירה הענקית בפיתוח.
אין לו בעיה גם לדעת שבחירת השנה של "בלייזר" כבר לא תהיה שלו,
גם לא כל הדוגמניות שהיו לפניה.
אין לו בעיה שההורים לוחצים, שהחברים חושבים שזאת טעות לעזוב
מקום עבודה מכובד ומכניס.
אין לו בעיה עם זה שאין לו עתיד כלכלי, שאין לו עתיד בטוח.
הוא בטוח, שהוא מגשים את החלום.
האיש העצוב, בפעם הראשונה בחייו, נרדם עם חיוך.
"הכל מסביב בינונימי אני אנונימי אני מה אני בינונימי....."



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/7/07 16:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דב קליין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה