|
אני שונאת את זה
ואני שונאת אותו
אני שונאת את ההרגשה שהוא גורם לי
ואני שונאת את המבט שלו בי
אני שונאת את הפרפרים בבטן ואת המגע של ידו בכתפי
ואני שונאת את השקרים שהוא מספר לי
אני שונאת את ההרגשה של שפתיו
ואני שונאת את עצם המחשבה שלי עליו
אני שונאת את ההתרגשות שלי בגללו
ואני שונאת את ההתארגנות שלי בשבילו
אני שונאת את זה שהקול שלו כל כך יפה
ואני שונאת את העבודה שאני זוכרת את מספרו בעל פה
אני שונאת שהחיבוק שלו גורם לי כל כך הרבה
אני שונאת את זה.
אני לא רוצה לשנוא אותו,
אך אם אני לא אשנא, אני אוהב. |
|
|
אני, אני מה-זה
חושב על הסביבה
שלי. תמיד,
כשאני עומד
להפליץ, אז אני
צועק בתקיפות
"תיזהרו! יש לי
פלוץ!" ואם אני
רואה שלא
מתייחסים, אז
אני מיד צועק
שוב. אם גם זה
לא עוזר, אני
משחרר קצת
מהפלוץ כדי
להביע איום,
ואז, אם זה לא
עוזר, אז אני
עוצר את הפלוץ
והבטן שלי
מתפוצצת ואני
מת.
זה עם הפלוצים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.