א. תמר / המילים |
הן יוצאות מעצמן - העט הוא רובה נלחץ מעצמו אל הדף. ואני, אין
לי שליטה על כך.
הן פצצה מתקתקת על פתח דלתי. היד היא החבלן המטפל בה.
על הדף, מילים קטנות יוצאות גדולות, צבעים חלשים הופכים חזקים
וריחות רחוקים נראים פתאום קרובים
מטחי האש העצומים שלי יכולים להיכנס אך
במילה או שתיים.
אני כותבת, כי השירה היא התחליף הטוב ביותר לשקט
וכרגע מרעיש בחוץ.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|