בדידותי, אחרת
באה לי פתאום
במרקם גלידה, סושי,
וזוג אופניים ישנים
ללא הילוכים, נמתחת
לכל אורך
הדרך שבין כרם התימנים
והארלם.
גופה
מזכיר לי
טורטיה מכסיקאנית
כשהיא מורחת
רוטב שעועית
שחור, על אצבעותיה.
שפתותיה מועכות, אבוקדו
של תאוותי, עד
אליה.
הבוקר שלי
הוא, הלילה שלה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.