קריאה מהצד השני,
הם הולמים על קירות העולם בקצב לבך.
כתופי צעדה אחרונה,
צעד נוסף במסע ללא קץ.
זה היה לא מכבר,
בערו בעינייך, שנים הרואות עתידן.
סיפורים על ילדי ילדים
ועל מנהגו של עולם המחר.
זמנים מתרחקים באדוות זיכרון,
מציירים לי ציור מעורפל.
של ילד שוחה בשמיי חלומות,
היכן הקצה הוא שאל.
אדוות זיכרון מוליכות אלי אבן,
מעל לב מתקשה עם דרכו של עולם.
אבוד בתחתית של אוקיינוס תסכול,
האבן נגוזה עם הלב שנדם.
קריאה מהצד השני
אל הפרי האסור של גן החיים
מוקדש לליאור ארגוב ז"ל |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.