|
הבשר זולג באיבריו הרכים
לתמונות נוף פסטורליות
לרוח אנושית טובה
לדמעות אהבה.
מבנים מצטברים לתעופה
מגע הרחש בעלים
תזוזת גזעי הכבידה
צפיפות הרגבים הלחה.
מישהו עומד מאחורי מנוד סמוי
מצנפת רפאיו איטית ביותר
נוגסת ברגש החסר בהילוכיו
אני מתכווץ למגע האור.
יש בפנינים הזוהרות של הלילה
את הדרת היופי הראשון
אד האתר הנישא במרחבים
לשד המבט שקפא לזיכרון. |
|
|
הלוואי והייתי
עמוק כמו שאני
יומרני.
שלומי שבן,
באינטרוספקציה
נוקבת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.