איתי עזרתי / צלול |
לתוך רגע ללא חרטה
כמעט ואבד לתרבות
של בושה מפני עצמך
יהירות לא הכתה
ואדוות של שלווה
מיהרו ללטף את התם
שהוסיף לפזז משמחה
שקע לו מבט של צלילות
להמון של רוחות
מביעות את יופיין
משתהות מול נכון ומותר
בדרכי העולם התבוסס
כל פאר הנהר הגועש של תמותה
וצלול הוא מאינספור מבטים
לצופה מהצד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|