ענני הפריחה מסתלסלים סביבי
ואני בורחת למקום חם ומוסתר
השמש קופחת על ראשי, מגעה צורב את עורי
היא לא מומלצת, השמש, ולא נעימה
אני עוצמת עיניים ורואה שלג יהלומי יורד סביבי, אני מחפשת מקום
בודד להניח את ראשי
בסך הכול לרחף בשמים הכחולים ולדעת שיש עוד מרחקים.
הסוף איננו סוף, אם כי אנו רוצים לחשוב שהכול מתחיל איפשהו
והכול נגמר במקום אותו אנו מכירים.
אני רוצה להתעורר, לחקור, לשפר, ליצור.
זה לא שיר על אהבה ולא שיר על כאב.
אדם מאושר שרוצה להיות עוד יותר מאושר. כמו תמיד השאיפה לעוד
היא המניעה אותנו לזוז ואני רוצה לגעת באלוהים.
אני רוצה להרגיש את המים כמו שהם באמת
לגעת באדמה ולהרגיש את הצמחים גדלים בתוכה. לראות כל תזוזה,
לזהות כל רגש, כל הבעה. ללטף לאהוביי את ליבם ולא להתעייף
לעולם. |
