רצפות שיש, מכוניות פאר וחופשות בחו"ל. שם טמון הכוח.
בישיבות ארוכות שחורצות גורלות שבהן משתתפים אנשים רמי קומה
ומעמד. שם טמון הכוח.
ככה תמיד אמרו לי.
אבל זה לא נכון. בחוצות העיר, היכן שמיעוטים באים לעבוד קצת
לפני שהם מתים. בצומת של הריחות, הטעמים, הצלילים והשפות. שם
טמון הכוח.
זהו הלב של הכל.
והוא לא טמון בהפגנות או צעקות לשמיים אלא בהרמת אצבע
קולקטיבית שקטה ומנומסת. שיחה על המצב בעת הישיבה על הספסל
במקום לדבר על מי הבקיע ובאיזו דקה.
שם טמון הכוח.