|
עכשיו אני צל
אבל לא של גופי.
עכשיו אני רוח
ולא זו שנושבת.
עכשיו אני חלק מהאוויר
אבל לא החמצן.
עכשיו אני שקט
למרות שבפנים סערה.
עכשיו אני קצת עצובה
למרות שאני אישה שמחה.
עדייו בנוכחותך אני חושקת
אבל אין בך הניצוץ.
הוא כבה.
אבל
עכשיו
אני שותקת.
גם זה סוג של אמירה. |
|
|
בהנחה שהיקום
מתרחב, ובהנחה
שהיקום הוא כבר
כל מה שסובב
אותנו, לאן
לעזאזל הוא
מתרחב?
זה שאינו יודע
לשאול. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.