אלון צבי גולדשטיין / אחד לאלף |
בוקר, שמש מחייכת
ואז דפיקה בדלת
ואז הבית ריק
ועכשיו, שוב לבד
ואין עוד אף אחד
שיזכור אותך
לא בגדים בארונות
לא שורות במגירות
את כבר לא מה שהיית
בוקר, שמש מתביישת
זו לא דפיקה בדלת
זה רק קומקום שורק
ועכשיו, שוב לבד
ואין עוד אף אחד
שישכח אותך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|