קובי לביוד / (חג)ית |
ביתנו,
או מה שעוד נותר
בו
יוצר שלכת
שלא פוסקת
בליבי,
האהבה נושרת
לתוך מימדים
בהם גם היא פושרת
וזה נראה שאין
מבצר אליו ניתן ללכת
ולהרגע.
חגית-
את האור שעוד נותר
פה בחיי,
האחות האהובה שלי
זו שתסיר שלכת
אימה שמהלכת
בורידי,
ושם זורמת עוד תקווה
שבשעה קשה
ליבך יפתח שוב בפני,
והוא יתן מרגוע
ויתן לי חשק,
אני כמו אוטו בלא
דלק
כשאת יוצרת חיץ
של שתיקה.
חגית
את האור שעוד נותר
פה בחיי
האחות האהובה שלי
זו שתסיר שלכת
אימה שמהלכת
בורידי,
ושם זורמת עוד תקווה
שבשעה קשה
ליבך יפתח שוב בפני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|