כמשיכת מכחול, נגעת בפניי
אני נשאבת, אל תוך
הציור שלך
צבעים כל כך עזים
אני נותרת בחיים
אתה נוגע ופוסע על שפתיי
כבר נהיה חשוך,
והגשם יורד
המכחול נרטב
ומאבד צבעו
אתה מערבב את פניי
עם הצבעים שלך
נוגע בפצעיי
שנפרשים על ציורך
פזמון:
אתה לא מתכוון
לאבד עיניין
את הציור שלי
זרקת כבר מזמן
אני בשבילך
עוד סתם בד לבן
אתה המכחול שלי
אז בוא, שחק איתי
כמשיכת מכחול
ליטפת את ידי
עם הצבעים שלך
לכדת את גופי
הכל נהיה אפור
והירח נעלם
הציור של שנינו
הוא ציור מושלם
פזמון:
אתה לא מתכוון
לאבד עיניין
את הציור שלי
זרקת כבר מזמן
אני בשבילך
עוד סתם בד לבן
אתה המכחול שלי
אז בוא, שחק איתי |
