מתבסם בקריאותיה והיא במחולו
בין שדות עננים והררי רקיע
היא שומעת תחינותיו שם בקולו
כשכשחר מכשף קולו מפציע

קורא לה חרישית והיא כמו
ממאנת להגיב לחיזוריו
קריצה על קצה מקור
מבט מושך נוצץ בקצה כנף

מדקלם הוא שירה באזניה
שיכורה ממילים היא צוללת
והוא אחריה כמאבד נשימתו
בהעדר קירבתה הקורנת

מובלת, מוביל, מובילה ומובל
ושניהם נסחפים אל  אותו הריקוד
כשני טיפות מים במפל של רוחות
משיכה חייתית עטופה בקסם תרבות

על כוחו של כל צעד,
הדרתה של מילה
על כוח של כל רעד
בבת קול של כמיהה

במגרש משחקים של שמים
אם יכל האדם לשחק
עוד היה מתפלא שבעתיים
על כוחו של מבט מצחקק