פרופרולוג
"ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור"

אפילוג
אור ראשון של שחר עלה וקרני שמש ראשונות האירו עידן חדש.

כאן ועכשיו
אני הכי טוב בעולם.
על כל כדור הארץ אין מי שיותר טוב ממני במה שאני עושה. זה בדוק
ומוחלט ואין אף אדם שיאמר אחרת.

פרולוג
35 בדצמבר 2012, ייזכר לעד כיום בו חלה פריצת הדרך בפרויקט
הגנום האנושי. כל המידע היה קיים, וכשהסתיים עיבוד האינפורמציה
היו כישוריו של כל אדם ברורים וגלויים לעיניו של איש המדע.
ב-40 השנים שחלפו נוצר עולם מושלם. כאשר כל אדם עושה מה שהוא
הכי מוכשר לו, הרי ליכולת של המין האנושי ליצור עולם אידיאלי
אין כל מחסום.
מושגים כמו "פרס נובל" או "תלמיד מצטיין" חלפו מהעולם. מה הטעם
בתחרות כאשר כל אחד הוא הכי טוב?

כאן ועכשיו
מערכת האקלים של כדור הארץ, אני הוא הקיסר הכול יכול שלה.
אם הייתי חי בימי היוונים בטח היו מדמים אותי לאחד מאליהם, זה
שאוחז בברק, או זה ששולט בגלי הים, או זה שנוהג במרכבת השמש,
או אולי פשוט לכולם.
ואני בכלל רציתי לכתוב שירים. שיר על ציפור שכנפה נשברה, שיר
על משבר ונפילה. שירים של כאב ואכזבה, שירים של יאוש ואפלה
וחושך אין-סופי בלי תקווה, בלי תקווה. מי יקרא את שירי כאשר
ידוע לכל מי הוא הטוב בעולם בכתיבת שירה?

אני, האל הכול יכול.
אני,  שרוי באפילה.

צריך לטפל בכוונון המונסון בדרום מזרח אסיה.
הכול בזמן ובמידה, שלא יירטבו היוצאים להתעמלות בוקר בפארקים
הירוקים, ושרק הקשת תישאר לשמש כהשראה.

ואולי, אולי יש כאן סימן לתקווה?
"והייתה הקשת בענן וראיתיה לשכוח ברית עולם ביני ובין כל בשר"

אין צורך בהרבה:
שינוי קטן בזווית הסיבוב של כדור הארץ, שינוי קטנטן בתנע
הזוויתי, ווואלה!
נשאר רק להזמין כוס תה של בוקר, ממי שעושה תה הכי טוב בעולם.