היא היתה בחדר מלא אנשים
ועדיין הרגישה לבד
חשבה שיש בה חלק שאינם מכירים
חלק אפל ואפור

בחדר מוקף באנשים
ישנה קונכייה שעוטפת אותה
והיא מגנה על השקט
עדינה ומוסתרת

אז תגידו לה שיהיה בסדר
ושעם הזמן זה עובר
כן תגידו לה שהיא לא לבד
יש לה מקום בבמה

בחדר מוקף באנשים
ישנה קונכייה שעוטפת אותה
בחדר מוקף באנשים
ישנה קונכייה שעוטפת אותה
והיא מגנה על השקט
עדינה ומוסתרת

ופתאום מתוך השחור
תצוץ לה קרן אור
והתקווה תחזור אליה ואל לילותיה
ופתאום מתוך השחור
תצוץ לה קרן אור
נשמתה תעוף כמו ציפור