יפית שפירא / סליחה [הסוף] |
קיוויתי לטוות לך שמלה,
כלה בתולה ללא כתם.
להלחים לך חרב לקרב,
לפנות אבנים זהובות.
אך נתקלת ו -
נפלת ו -
כתרך נשבר לאלפי רסיסי אהבה.
אז בכית ו -
זעקת כי - שמלתך נפרמה וגיליתי
ש -
את לא נקייה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|