היא שכבה על המיטה וחשבה על מאורעות היום שעבר. כבר שנים שהיא
ציפתה ליום הזה, היום המבורך הזה, בו תתנפץ שגרתה באחת והיא
תכנס לחיים מלאי תוכן. משוכנעת הייתה שיהיה זה היום הטוב ביותר
בחייה.
הכול ילך לפי התכנית, דבר לא ישתבש.

וכעת, בשכבה על המיטה, היא מתחילה לקלוט. כל התכנית שלה, כל
הלילות ההם ללא-שינה, כל הלחץ, השקרים, העמדות הפנים - הכול
ירד לטמיון.
הרסת הכל. בנית ארמון חול ורמסת אותו תחת רגלייך הענקיות,
המפלצתיות כמעט.

ועכשיו הם בטח מרוצים. יושבים להם ביחד וצוחקים. צוחקים עלייך,
על התכנית המטומטמת הזאת שלך. את יודעת מה? זה מגיע לך. מה
חשבת לעצמך? שתצליחי? את הרי עדיין אותה ילדה קטנה וטיפשה כמו
שהיית כל הזמן. מה גרם לך לחשוב שהשתנית? שהפעם זה יהיה אחרת?

הגיע הזמן שתפקחי עיניים ותצאי מהבועה שאת חיה בה. פה זה העולם
האמתי, לא איזה משחק בתוך הראש המכוער הזה שלך. הם מרוצים.
עכשיו זה סופי.